סל קניות 0

סל הקניות ריק

אור וצבע - צילום תת ימי

מאת: חגי נתיב ויהב אש
www.hagainativ.com
www.yahavesh.com

מי מבינינו שצולל, וודאי שם לב לתופעה של התמעטות הצבעים ככל שמעמיקים לצלול. מאחורי התופעה הזו עומדים כמה חוקים פיזיקאליים מעניינים. 

 סרטון שמציג את השינוי בצבעים ככל שמעמיקים

דבר ראשון, פני הים משמשים כמראה חצי שקופה ענקית כך שבמעבר מהתווך העל-מיימי לזה התת-מיימי, אנו מאבדים כמות נכבדה של אור לבן כתלות בזווית הפגיעה של האור בפני המים (גובה השמש ומצב הים). להרחבה על תופעה זו ניתן לקרוא על חוקי פרנל המגדירים את התנהגות גלי האור במעבר בין תווכים בצפיפויות שונות.

 

שנית, גוף המים משמש כפילטר כחול ענק אשר סופג בתוכו את רוב הקרינה המגיעה מהשמש. מים מפזרים ובולעים בצורה סלקטיבית את אורכי הגל מכל ספקטרום זה כאשר אורכי גל ארוכים חודרים לעומקים רדודים ואורכי גל קצרים מצליחים להעמיק ולחדור לשכבות העמוקות יותר. זו הסיבה שהצבע האדום נעלם לאחר 15 מטר וסגול, ירוק וכחול חודרים לעומקים גדולים יותר. כאשר אנו צוללים, הצבעים נעלמים בהתאמה.

 

תרשים בליעת האור במים:

 

ההשלכות של נושא בליעת האור ודעיכתו עלינו כצלמים מתבטאות, איך לא, בהוצאה כספית נוספת.

 

לרשותינו עומדות שתי אופציות:

מבזק (או בעברית כנהוג: פלאש)

באנגלית נהוג לקרוא למבזק בשם "סטרוב" (Strobe) ולמבזק תת ימי בשם "סבסטרוב" (Substrobe). המבזק מייצר בצורה מלאכותית אור לבן הדומה בהרכבו לזה המוכר מהשמש שלנו ובכך "מחזיר לחיים" את הצבעים האבודים לאובייקטים האפרפרים שאנו פוגשים מתחת למים.

"אבל רגע! למצלמה שלי יש מבזק מובנה!, אני לא צריך את זה".

זוהי טעות נפוצה- השימוש במבזק חיצוני על פני מבזק פנימי בצילום תת ימי יהפוך תמונה גרועה לתמונה טובה, או אף לתמונה מצויינת!

ישנן סיבות רבות למה לא להשתמש במבזק הפנימי של המצלמה מחוץ למים, אך עליהן לא נרחיב כאן. מתחת למים, ובים על אחת כמה וכמה, מתווספות להן עוד מספר סיבות לא לעשות שימוש במבזק הפנימי (המובנה):

  1. בקסקטרס (Backscatters)- תופעה זו נגרמת כאשר אור מהמבזק פוגע בחלקיקים המצויים במים בשדה הראיה של העדשה ומוחזרים לתוכה. דבר זה גורם להופעת "שלג" בתמונה. הפיתרון הפשוט הוא לא להשתמש במבזק (אפשרי ביום בעומקים רדודים מ-15 מטר בים צלול) אבל אז אנו מאבדים את הצבעים בעומק. הפיתרון הפחות פשוט אך יעיל עד מאוד הוא הרחקת מקור האור ממישור העדשה, מה שגורם לאור הפוגע בחלקיקים לחזור בזווית אשר אינה נראית בצילום. מבזק חיצוני המורכב על זרוע ארוכה בא לענות על בעיה זו בדיוק. 
    שימוש במבזק חיצוני- רחוק ממישור העדשה מפחית או מונע את הופעת החלקיקים בתמונה ע"י החזרת האור מהמבזק אל מחוץ לשטח התמונה
    כך נראית תמונה שצולמה בים בעזרת המבזק הפנימי של המצלמה ותנאים לא טובים אשר מבליטים את הופעת החזרי האור מחלקיקים מרחפים

  1. השתקפויות- לרוב הדגים יש קשקשים אשר מחזירים אור בצורה טובה מאוד, דבר הגורם להשתקפות מכוערת ולאיבוד פרטים על גוף הדג המצולם כאשר משתמשים במבזק הפנימי בדומה לתופעת הבקסקטרס. מבזק חיצוני המורכב על זרוע ארוכה בא לענות על בעיה זו בדיוק. 
  2. חיסכון בסוללה- עקב בליעת האור המוגברת במים, המבזק הפנימי מתאמץ מאוד. דבר זה גורם לצריכת אנרגיה מוגברת ולהמתנה ארוכה בין צילום לצילום עד שהמבזק ייטען. מבזק חיצוני אשר לא עושה שימוש בסוללות המצלמה בא לענות על בעיה זו בדיוק. 
  3. אדים ולחות במארז הצלילה- כן, כן - שימוש במבזק הפנימי גורם להיווצרות אדים בתוך המארז! איך? כשאנו סוגרים את המארז בבית או במועדון הצלילה, קיימת לחות באוויר (כן - גם באילת). הלחות הזו לא מפריעה לנו כל עוד הטמפרטורה מחוץ למארז שווה לזו אשר בתוכו. שימוש במבזק הפנימי מעלה בצורה ניכרת את הטמפרטורה בתוך המארז וגורם לעיבוי של הלחות בתוך המארז - על העדשה ועל הפורט. מה שגורם להורדת קונטרסט (הניגודיות) בתמונות או מיסוך מוחלט של התמונה. מבזק חיצוני המופרד לחלוטין מחלל המארז בא לענות על בעיה זו בדיוק. אגב - בהקשר זה: ניתן לשים בתוך מארז הצלילה שקיות סיליקה ג'ל אשר סופגות את הלחות המצטברת בתוכו (ולא - זה כנראה לא מה שיציל את המצלמה במקרה של דליפה וחדירת מים למארז). 
  4. כיווני תאורה ועניין בצילום - הרכבת המבזק או המבזקים על זרועות מתכווננות מאפשרת לנו לשלוט בצורה טובה יותר בכיווני הארת האובייקטים שלנו וליצור תמונות מעניינות יותר.

נו טוב, צריך גם מבזק.

בבואנו לבחור מבזק תת ימי כדאי לנו לשים לב לפרמטרים הבאים:

  1. שיטת סינכרון עם המצלמה- ישנן שתי שיטות נפוצות: (א) חוטית- המבזק מחובר למצלמה בעזרת כבל מיוחד המתחבר למארז ודרכו לנעל החמה (Hot-shoe) של המצלמה. שיטה זו מחייבת שייתקיימו שני תנאים: מצלמה עם נעל חמה ומארז עם חיבור מתאים. (ב)אל-חוטית- המבזק החיצוני מתפקד כמבזק נשלט (Slave) ומבזיק כתגובה (מיידית) להבזקת המבזק הפנימי. שיטה זו נפוצה במיוחד במערכות קומפקטיות. 
  2. עומק עבודה- זהה או גדול מזה של המארז, אחרת נהיה מוגבלים לעומק העבודה של המבזק 
  3. זווית כיסוי- (שטח הארת המבזק) בשימוש בעדשות רחבות זווית (או פישאיי), נרצה שזווית הכיסוי של המבזק תהיה לפחות זהה לזווית ראייתה של העדשה כדי שלא יווצרו איזורים שלא מקבלים תאורה. במקרה של שימוש בעדשות פישאיי קלאסיות (זווית ראיה הקרובה ל-135° (מתחת למים) נצטרך שני מבזקים לפחות לכיסוי כל שטח הפריים. 
  4. זמן טעינה- זמני טעינה טובים נחשבים לבין 1.5-2.5 שניות בין הבזקות בעוצמה מלאה. מעשית- מעטים המקרים בהם אנו משתמשים בעוצמה מלאה ולכן זמני הטעינה מתקצרים משמעותית. 
  5. מספר הבזקות לסוללה- מאחר ואין באפשרותנו להחליף סוללות מתחת למים, מומלץ לבחור במבזק שמסוגל ליותר מ-100 הבזקות בעוצמה מלאה לסוללה/סט סוללות. 
  6. מספר מנחה (Guide-number)- זהו הנתון המציין את עוצמתו של המבזק ואשר בשלב מאוחר יותר נוכל להשתמש בו על מנת לחשב את עוצמת ההארה לפי טבלת מרחק מהאובייקט וצמצם בשימוש. ניתן להשוות בין מבזקים על פי נתון זה אך יש לשים לב שיחידות המדידה זהות. 
  7. שליטה ידנית- בצילום תת ימי עושים שימוש נרחב בשליטה ידנית במבזק. בדרך כלל, מבזק נחשב לטוב יותר ככל שהאפשרויות לשליטה בעוצמת ההארה שלו רבות יותר. 
  8. משקל וגודל- נכון, גודל זה עניין יחסי, אבל בכל זאת- אם אנו מחפשים קלות ונוחות בסחיבת המערכת, או טיסות תכופות ליעדי צלילה מסביב לעולם, כדאי לנו לחפש מבזק קטן וקל.

פילטר

נועד להחזיר צבעים אשר סוננו על ידי המים ומקנה את האפשרות לקבל תוצאה צבעונית בתנאי תאורה טבעית (שמש). הפילטרים מתחלקים לשני סוגים עיקריים - פילטרים חיצוניים (רטובים) המורכבים חיצונית על המארז ופילטרים יבשים במורכבים בחלקו הפנימי של המארז (בין העדשה לקדמת המארז).

 

יתרונות וחסרונות:

 

פילטר חיצוני

- אפשרות להורידו ולהרכיבו במהלך הצלילה.

- הרכבה תת ימית בלבד על מנת שלא תווצר בועת אוויר שתפריע לצילום.

- עלויות יצור גבוהות המעלות את מחירו.

- קוטר קבוע המתאים למארז/עדשה באותו הקוטר בלבד!

- סיכוי גדול להשתקפויות אור בפילטר עצמו העלולות לבלבל את מערכת הפוקוס במצלמה ולהיראות בתמונה.

- קשיחות ועובי הגורמות לו "לבלוע" הרבה אור יחסית.

 

פילטר פנימי

- הרכבה בעת אריזת המצלמה במארז.

- עשוי ג'לטין ונוח להתאמה לכל סוגי המצלמות והמארזים.

- עלויות חומר נמוכות והמחיר כולל בעיקרו את ההנדסה שבמוצר.

- מורכב בתוך המארז ולכן ניתן להרכיב אביזרים חיצוניים ועדיין לנצל את תכונות הפילטר.

- מינימום "בליעת אור" על ידי הפילטר.

 

יש לשים לב שאנו בוחרים פילטר המתאים לצרכינו ולצבע המים שבהם אנו מעוניינים לצלם. ברוב החברות הפילטרים מיוצרים למים צלולים כדוגמת ים סוף ולמים ירוקים כדוגמת ים תיכון או כינרת.

 

הגיע הזמן לצלם, אה, לשלם.

יופי. אחרי שבררנו את כל הפרטים הטכנים בנוגע לציוד והתאמנו אותם למידותינו, למיומנותינו, לרצונותינו ולחלומותינו, יש לנו מערכת שלמה עם כל מה שאנחנו צריכים כדי להתחיל לצלם מתחת למים. איפה כדאי לקנות את כל הציוד הזה?

לאנשים שונים, העדפות שונות בנוגע לרכישה בחנות צילום זו או אחרת. לפעמים השיקולים הם אידאולוגיים (יבואן רשמי לעומת יבואן אפור), לפעמים השיקולים יהיו של נוחות (היום ניתן להזמין הכל דרך האינטרנט עד הבית) ולפעמים זה יהיה שיקול כלכלי נטו (תמורה מול מחיר).

 

אם החלטנו לרכוש מערכת צילום מבוססת SLR, עומדות בפנינו 3 אפשרויות עיקריות לרכישת המצלמה והעדשות:

הירשמו לעדכונים של דוגית