הייטק, טכנולוגיה לבישה, פרודוקטיביות ומה שביניהם
עובדים קשה בדרך לאקזיט? הנה למה Suunto 3 Fitness יהפוך את הביצועים שלכם לטובים יותר.
צוות סטארטפיסטים שרודף אחרי האקזיט, עובד ימים ולילות, כמעט ללא שינה, בלחץ גבוה, מחזיק את עצמו במהלך היום על כמה כוסות קפה.
אבל סטראטפ, ולא רק, כל קריירה, זה יותר כמו ריצת מרתון מאשר ספרינט. ובאימונים למרתון מנצח מי שמתאמן חכם, לא מי שמתאמן הכי הרבה.
את הקשר בין עבודה יעילה לאורח חיים בריא כולנו מכירים בתיאוריה. אבל אם נכנס לנושא לעומק, חוסר פעילות גופנית, שינה ותזונה לקויה
מגבירים תחושת עייפות כללית, מעלים את הסיכוי לחולי ומפחיתים את היעילות בזמן העבודה.
שוק העבודה האמריקאי מפסיד 2.2 טריליון (!) דולר בשנה בגלל ממה שמוגדר בשפה המקצועית כ Unwellness - מחלות, הפסד ימי עבודה,
ירידה בפרודקטיביות ועוד.
חברות וארגונים כבר יודעים את זה, וזו הסיבה של 92% מהן יש תוכניות לשיפור אורח חיים בריא (Wellness Program).
מחקר שנערך על ידי חברת Johnson & Johnson הוכיח שעובד שלא פעיל גופנית תפוקת היעילות שלו יורדת בממוצע ב 10.6 שעות
בכל שנה מול עובד שדואג לבריאותו. לא נשמע הרבה?
תכפילו במספר העובדים בחברה/במחלקה שאתם עובדים בה ותבינו מדוע משרד הבריאות האמריקאי קבע שחברה עם תוכנית בריאות
מגיעה בבמוצע לביצועים טובים פי 3 מחברה ללא תכנית שכזאת.
בעבר הלא רחוק חברות היו בונות חדרי כושר יקרים ומספקות לעובדים שיעורי ספורט והרצאות בריאות. אבל לאחרונה יותר חברות מגלות
שהצוות שלהם מורכב מאנשים עם צרכי בריאות שונים, סדר יום אינדיווידואלי ומטרות מגוונות, כך שאין באמת פתרון אחד לכולם.
ההבנה הביאה לכך שחברות רבות התחילו לשלב פתרונות שונים יחד כדי לתת מענה ליותר עובדים
(צוות רווחה ממוצע בארה״ב משלב 21 פתרונות שונים), דבר הגוזל זמן הקמה וניהול ארוכים.
תכניות הבריאות בארגונים כיום עוברות תהליך של פרסונליזציה והתאמה אישית לכל עובד.
בפיילוט שעשינו עם חברה בסן פרנסיסקו השתמשנו במערכת חדשה שבה העובדים יכלו לבחור מסלול בריאות אישי
מבין שלושה מסלולים: תזונה, פעילות גופנית, איזון. את התוכניות ליוו מאמנים מוסמכים וכל עובד שהצטרף קיבל שעון סונטו פיטנס
(שעוקב אחר נתוני השינה שלהם, מספר הצעדים היומי, רמת לחץ ככלית ועוד כמה נתונים עם מעקב דרך אפליקציה ידידותית).
לאחר שעובד בחר מסלול יצר איתו קשר המאמן הרלוונטי והתאים לו תכנית אישית בהתאם למטרות ולסדר היום האישי שלו.
כל תכנית כללה אתגרים מסויימים כמו למשל שינה של 7 שעות בלילה, הליכה של 10,000 צעדים וכד׳.
את המעקב על של שעות השינה, הצעדים והפעילות הגופנית שעשו העובדים הקליט השעון ובלחיצת כפתור הם העבירו את הדיווח למאמן שנתן פידבק.
עובדים שלא העבירו פידבק כמה ימים קיבלו הודעה או שיחת טלפון מהמאמן כדי לעודד אותם לשמור על התכנית.
אחת לשבוע הגיעו המאמנים למשרד ונפגשו עם העובדים של המסלול אותו הם מובילים כדי לענות על שאלות ולעזור להתקדם.
ולאן הגענו? בשלושה חודשי פיילוט, אחוז המשתתפים והמתמדים בתכנית הבריאות שילש את עצמו.
עובדים המשתתפים בתכנית עלו ברמת שביעות הרצון מהעבודה ב 35% בממוצע. הצוות הניהולי דיווח על שינוי באווירה הכללית ועל כך שיותר עובדים
מרגישים שלחברה באמת אכפת מהם.
מנהל הכספים, שראה זאת מזווית קצת אחרת, סיפר: ״אני הייתי בעד התכנית כי היא היתה זולה ב 40% מהתכנית הקודמת
וכי חשבתי ששיפוץ של חדר הכושר יקר ומיותר. לא באמת האמנתי שזה יעבוד טוב יותר.
אבל תעשה סיבוב במשרד יחד עם המאמנים שמגיעים פעם בשבוע ותבין את השינוי החיובי שזה עשה אצלנו.״
הפיכה של תכנית בריאות לפרסונלית תוך כדי שילוב אנשים וטכנולוגיה מאפשרת לכל עובד להתקדם במסלול שנכון עבורו
ולתת לארגון ערך גבוהה יותר בעלות נמוכה יותר.
העתיד של תוכניות ה Wellness כבר כאן והוא דיגיטלי וחכם יותר מאי פעם.
על הכותב
ייונתן מלכא, לשעבר ספורטאי מקצועי בטריאתלון, יועץ של חברת נייקי ומוביל תוכניות וולנס לחברות וארגונים בארץ ובעולם ומאמן\בעלים ב-Reaction.