כל מה שחשוב לדעת על גמר אויר בצלילה - דוגית

:המבצע יסתיים בעוד

:המבצע יסתיים בעוד

סל קניות 0

סל הקניות ריק

מלא\מלאי את הטופס ונחזור אלייך במהירות האפשרית

כל מה שחשוב לדעת על גמר אויר בצלילה

במאמר זה נדון במספר אספקטים לגבי מצב של גמר אויר בצלילת מיכלים. נציג 10 עובדות אשר לא תמיד נלמדות במהלך קורס הצלילה וחשוב לדעת אותן. כמו כן, נדון בהבדלים בשיטות חלוקת אויר בין בני הזוג.

עובדה 1: כמעט בלתי אפשרי להגיע למצב של "גמר אויר" בצלילה: ברוב המצבים של "גמר אוויר" למעשה ישנו אוויר במיכל אם כי בלחץ נמוך. בבדיקות שנערכו לאחר תאונות צלילה שנגרמו מחוסר באוויר התגלה כי במרבית המקרים ישנו אוויר במיכל והוסת עדיין מתפקד. למעשה זה הצולל שמבצע מספר טעויות אנוש המובילות למצב שבו לחץ האוויר במיכל נמוך, כך שהוסת לא יכול לספק אוויר בקלות הנדרשת על ידי הצולל.

על פי הספרות מצב זה נגרם כאשר הלחץ במיכל זהה ללחץ הסביבתי (לדוגמא: 3 אטמוספירות ב- 20 מטר) אך למעשה זה עשוי להשתנות על פי גורמים נוספים כגון: מבנה הוסת, נשימות הצולל, תחזוקת הוסת, רמת הדיוק של מד הלחץ ועוד. לכן הנוהג הנפוץ והמומלץ הוא לצאת מהמים כשבמיכל נותרו 50 אטמוספירות.

עובדה 2: ציוד עשוי להתקלקל אך גם זה קורה לעיתים נדירות מאוד: בווסת תקלה לרוב מתבטאת בדליפת אויר, דליפת מים או זרימת אויר חופשית (Free-Flow). במקרה של בעיה בווסת, כמעט תמיד הוא מתוכנן בצורה הנקראת Fail Safe, כלומר הוא עדיין מספק אוויר אם כי ישנה מעט אי נוחות לעומת מצב קריטי של מניעת אויר. למרות מה שכתוב בספרות, אנו לא לומדים לבצע עלויות חירום מבוקרות עקב בעיות בציוד, אלא בגלל טעויות אנוש.

עובדה 3: האינפלייטור עדיין עובד כאשר לא ניתן יותר לנשום מהדרגה השנייה: האינפלייטור יכול להמשיך לעבוד בלחץ מיכל נמוך יותר מהלחץ שהצולל יכול לנשום בקלות, לכן למרות ההרגשה של "גמר אויר" האינפלייטור ימשיך לפעול.

עובדה 4: לפעמים פני המים עדיפים על פני בן הזוג: לפני שאתה ממהר לבן הזוג במצב של "חוסר באוויר", תשקול מה יותר קרוב בן הזוג או פני המים. תזכור שבשביל לחלוק אוויר עם בן הזוג עליך לא רק להגיע אליו, אלא גם לתקשר איתו לגבי הצרכים שלך, ואז לקחת או לקבל וסת אחר לנשום ממנו. התהליך עשוי לקחת יותר זמן מאשר לבצע עליית חירום מבוקרת. כמובן, אם ישנה הגבלה בהגעה לפני המים, כולל תקרת דקומפרסיה, שחייה לבן הזוג עשויה להיות הצעד הטוב ביותר. במידה וחלילה הגעתם לסיטואציה כזאת יש להפעיל שיקול דעת שרק אתם יכולים לבצע.

עובדה 5: חלוקת אוויר מוצלחת דורשת תרגול וחזרות: לא משנה באיזה מקור אוויר חלופי או איזה וסת אתם חולקים, יש להסכים עם בן הזוג לפני הצלילה כיצד כל אחד יפעל במצב של חלוקת אויר. אפשר לבצע חזרות על פני המים לפני הצלילה וגם לתרגל במים, למרות שמעט מאוד צוללים מבצעים זאת. ניתן לתרגל שימוש במקור אוויר חלופי במהלך חניית בטיחות או דקומפרסיה. דרך נוסף לתרגול שלך ושל בן הזוג בחלוקת אוויר הוא לצלול אחד לצד השני במהלך חלק קל של הצלילה, ולתת לצולל אם פחות אויר לנשום ממקור האוויר של בן הזוג. זה עוזר גם לאזן את מלאי האוויר בין בני הזוג ובכך להאריך את הצלילה.

עובדה 6: "משולש הזהב": עיקרון חשוב במיקום מקורות האוויר החלופיים והווסתים הוא משולש הזהב. על פי עקרון זה כל אמצעי נשימה המיועד לחלוקה עם צולל נוסף צריך להיות ממוקם גלוי לעין בחזית הצולל האגן הימני והשמאלי לבין פה הצולל, היוצרים את קודקודי המשולש. בדרך זו, הגיבוי זמין לשני הצוללים.

עובדה 7: נשימה לחלופין יכולה למנוע נשימת יתר: אחד החששות מחלוקת אוויר עם בן הזוג הוא האפשרות לנשימת יתר של הדרגה הראשונה של הוסת (כלומר מעבר של יכולת אספקת האוויר על ידי הדרגה הראשונה) כאשר נושמים משתי דרגות שניה ושימוש באינפלייטור של המאזן ו\או חליפה יבשה. נשימת יתר עשויה לקרות בסיכוי גבוה יותר ככל שהעומק גדול יותר וככל שהלחץ במיכל נמוך יותר. דרך אחת למנוע תופעה זו היא נשימה לסירוגין: כאשר בן הזוג נושף, אתה שואף ולחילופין. שימוש עדין באינפלייטור עם לחיצות קצרות עשוי גם לעזור.

עובדה 8: לקחת "שלוקים" יכול לעזור לך לנשום: מכיוון שקרוב לוודאי נקלעתם למצב של לחץ אוויר נמוך ולא "גמר אוויר", נשימה בקצב איטי ורגוע (שלוקים) יכול לתת לך עוד זמן להגיע לבן הזוג ולחלוק אוויר. כמוזכר לעיל, האינפלייטור של המאזן ימשיך לעבוד, כך שאין צורך לנפח את המאזן בצורה אוראלית או לצלול בציפה שלילית אל פני המים.

עובדה 9: צינור הוסת צריך להיות ארוך מספיק: לא משנה איזה וסת את חולק עם בן הזוג (דרגה שנייה ראשית או אוקטופוס) הצינור שלו צריך להיות ארוך מספיק (בין 80 ס"מ למטר).

עובדה 10: הנשמת בן זוג לא מומלצת!: המיומנות המיושנת של הנשמת בן זוג (חלוקת אויר בעזרת דרגה שנייה בודדת) לא הגיונית בעולם הצלילה כיום. במקרה הטוב, הנשמת בן זוג הייתה מיומנות קשה ללימוד ולשימור. במקרים רבים, מיומנות זאת נכשלה במצבי חירום עם תוצאות חמורות ביותר. עם הסטנדרטים החדשים שבהם לכל צולל צריך להיות מקור אויר חלופי, לא צריכה להיות סיבה לצולל מצויד כהלכה לבצע הנשמת בן זוג.

 

אם כן, נשאלת השאלה: מהי הדרך הטובה ביותר לשימוש במקור האוויר החלופי? הדעות חלוקות בנושא זה ואין סטנדרטים ברורים כיצד לייצר או למקם את מקור האוויר החלופי, ואפילו לא כיצד יש לחלוק את מקור האוויר החלופי בעת הצורך, כולל הנושא המהותי איזה דרגה שנייה התורם צריך להעביר לבן הזוג כאשר צריך לחלוק אוויר. עקב כך ישנן מקורות אוויר חלופיים אשר ניתן לשימוש בדרך אחת וחלק ניתנים לשימוש במספר דרכים. כתוצאה מכך עליכם לקבל החלטות על סמך הבנה של מה מתאים לכם, ומה לא. להלן היתרונות של כל שיטה:

התורם מעביר את מקור האוויר החלופי לבן הזוג:

•        פחות סיכון לתורם מכיוון שאין הפרעה לאספקת האוויר שלו.

•        עם צינור ארוך יותר, התורם יכול לאבטח את מקור האוויר החלופי בנוחות (כל עוד הוא מעביר אותו לבן הזוג בצורה הנכונה).

•         ניתן להשתמש בצבעים וסימונים על מקור האוויר החלופי בכדי לשפר את הנגישות אליו.

•        בן הזוג יכול לקחת את מקור האוויר החלופי ללא עזרת בן הזוג.

התורם מעביר את הווסת הראשי לבן הזוג:

•       התורם יותר בשליטה.

•        רק התורם צריך לדעת את המיקום ותפעול מקור האוויר החלופי.

•         הווסת הראשי קל יותר למציאה על ידי בן הזוג מכיוון שהוא כבר בפה של התורם והוא פועל.

•         בן הזוג לא יכול לקחת את הווסת מבלי שהתורם מודע לכך.

•         בדרך כלל הווסת הראשי טוב יותר לנשימה.

•         לרוב התורם יהיה בעל יותר ניסיון בצלילה, לפעמים אפילו צולל מקצועי, ולכן יהיה בעל יכולת טובה יותר להחליף ווסת ולשמור על שליטה במצב.

דיווחים מתאונות צלילה מראים כי בלבול בווסתים הוא גורם משמעותי לבעיות בחלוקת אוויר, ביחד עם נשימת יתר של ווסת התורם, ריקון אספקת האוויר ואיזון לא נכון. לכן יש לתכנן ולתרגל מראש מצבים אלו, כמו כן ניתן להוסיף לציוד הצלילה שלכם מערכת נשימה רזרבית (כגון ה- Spare-Air) על מנת שיהיה לכם ציוד גיבוי קומפקטי עצמאי ואמין, ללא צורך מידי בבן הזוג, וכך ניתן לפתור את הבעיה ולסיים את הצלילה בצורה בטוחה יותר. למידע נוסף על מקורות אוויר חלופיים לחץ\י כאן

הירשמו לעדכונים של דוגית