איך לבחור מצלמה לצילום תת ימי?

מצלמה - הפריט שבלעדיו צלם תת ימי אינו צלם.

ישנם פרמטרים רבים שעלינו לחשוב עליהם בבואנו לבחור מצלמה תת ימית שתשרת את הצורך הצילומי שלנו ותענה על דרישותינו בצורה נאותה.

למשל: למצלמת האקסטרים שנבחר חייב להיות מארז מתאים לעומק המקסימלי אליו אנו רוצים לצלול, כדאי שלמצלמה תהיה אפשרות לשליטה ידנית בנתוני החשיפה ושהמארז יאפשר שליטה על החשיפה, כדאי שהעדשה תהיה רחבה מספיק כדי לצלם סצנות רחבות מתחת למים וגם יכולת מאקרו מרשימה, אבל רגע, לפני זה!

מה התקציב שלנו?

או במילים אחרות - כמה האישה (או הבעל במקרה של צלמות תת ימיות) מרשה לנו להוציא על התחביב המוזר הזה ומה יהיה השימוש העיקרי בתמונות שנצלם?

שיתוף חברים בפייסבוק?

הדפסת התמונות בגדלים העולים על 50X70 ס"מ?

מה הרקע שלנו בצלילה?

או כמה אנו מנוסים ושולטים באיזון ברמה גבוהה? 

האם יש לנו זמן וכוח להיסחב עם מצלמה גדולה וכבדה מחוץ למים ומתחת למים?

או שאנו רוצים מצלמה שתהיה שם ברגע שיקרה משהו ששווה לתעד ותעשה זאת בצורה הכי טובה שאפשר?

במאמר זה אני מקווה לענות על שאלות רבות שנשאלתי בתקופה האחרונה ועל שאלות רבות אחרות שלא נשאלתי, מפני שאף אחד לא יודע לשאול אותן לפני שהוא מצלם מתחת למים.

ניתן לסווג את המצלמות התת ימיות לשלוש קטגוריות עיקריות:

• מצלמות קומפקטיות אטומות למים (ללא מארז) 
• מצלמות קומפקטיות רגילות במארז ייעודי לצלילה 
• מצלמות SLR במארז ייעודי לצלילה

אני מאמין שאם הגעתם לכאן אתם מעוניינים לצלם תמונות תת ימיות ברמה גבוהה ולכן אדלג על הקטגוריה הראשונה (שמתאימה בעיקר לצילום בסביבות רטובות או אקסטרימיסטיות החל בגובה פני הים ועד 10 מטר מתחת לו) ואתמקד בשתיים הבאות: מצלמות קומפקטיות רגילות במארז צלילה ייעודי ומצלמות SLR במארז ייעודי לצלילה. על מנת להתאים לעצמנו מצלמה בצורה הטובה ביותר עלינו להתחיל בלשאול את עצמנו שאלות לגבי האופי שלנו, אופי הצלילות שלנו ומטרתנו הסופית.

אנסה לענות על חלק מהשאלות הללו בחלק זה:

1. האם אני צולל מנוסה ושולט באיזון ברמה כזו שאין לי צורך בשימוש בידיי בכל מהלך הצלילה? אם התשובה היא -לא- מצלמה קומפקטית תתאים יותר. 
2. האם השימוש בתמונות יהיה מסחרי? (מכירת תמונות או פרנסה מהן באופן כלשהו) אם התשובה היא -לא- מצלמה קומפקטית תתאים יותר. 
3. האם התמונות מיועדות להדפסה של מעל 70X50 ס"מ? אם התשובה היא -לא- מצלמה קומפקטית תתאים יותר. 
4. האם אני רוצה להפוך את הצילום וההתעסקות עם ציוד הצילום לעיסוק המרכזי לפני, במהלך ולאחר הצלילה? אם התשובה היא -לא- מצלמה קומפקטית תתאים יותר.

אם התשובה לאחת השאלות או יותר היא -כן- יכול להיות ש- SLR תתאים לך.

עליונותן של מצלמות SLR על מצלמות קומפקטיות מושגת בעיקר הודות לשטח חיישן גדול יותר (ולא מגה פיקסל גבוה יותר), שימוש בעדשות באיכות אופטית גבוהה יותר, המותאמות למשימה באופן מיטבי, צפיה דרך עינית אופטית (יתרון למרכיבי משקפיים הנזקקים לדיופטר) ומהירות פוקוס ותגובה בעת לחיצה על המחשף (כפתור הצילום).

יתרונות אלו עומדים מול החסרונות הרבים שיש למערכת SLR מול המצלמות הקומפקטיות בעיקר כשמדובר על צילום תת ימי.

היות ומערכת צילום מבוססת מצלמה קומפקטית קטנה וקלה יותר וכוללת פחות חלקים ואטמים ממערכת SLR, התפעול שלה מעל ומתחת למים קל יותר וקיים פחות סיכוי לטעות משתמש, אשר תגרום לדליפת מים למארז. במצלמה קומפקטית ניתן לצלם צילומים רחבים וצילומי מאקרו באותה הצלילה ע"י הזזת כפתור קטנה במארז ושינוי אורך המוקד של העדשה בעוד שבמצלמות SLR, בשל מגבלות טכניות, רוב עדשות הזום המכילות אורך מוקד קצר וארוך באותה האריזה (היפר-זום) לא מתפקדות בצורה טובה מתחת למים, אי לכך אנו מחויבים לבחור לפני הצלילה, מה יהיה אופי הצילום שלנו (רחב או מאקרו) ואנו לא יכולים להחליף עדשות מתחת למים כמובן, (אם לדוגמא בחרנו להרכיב עדשת מאקרו ובמהלך הצלילה פתאום מופיע מולנו כריש לוויתן, נוכל אולי לצלם לו את קצה הסנפיר…).

יתרון נוסף של מצלמות קומפקטיות על SLR הוא עומק השדה (התחום החד בתמונה) הגדול המושג בצילומי מאקרו. לדוגמא אני ממליץ לקרוא קצת בנושא תכונותיה של כל מערכת ולהיות מודע ליתרונות ולחסרונות של כל אחת מהן על מנת להפעיל שיקול נכון בעת בחירת המערכת מכיוון שיתרונות מסוימים לאחד, עלולים להיות חסרונות לאחר.

מצלמה קומפקטית במארז ופלאש חיצוני

בין אם החלטנו ללכת על קומפקטית או SLR, כדאי שלמערכת (מצלמה, מארז, מבזק) יהיו התכונות הבאות (לא דווקא בסדר הבא):

1. עומק עבודה מספיק לצלילות אותן אני מתכנן לבצע (רוב המארזים מספקים עומק עבודה של 40-60 מטר). 
2. הימצאות מוצרים נלווים ואפשרות חיבורם למארז (עדשות מרחיבות, פילטרים, תאורה וכו' הניתנים לרכישה בשלב מאוחר יותר). 
3. מצלמה עם חיישן גדול (כלל האצבע הוא שככל שהחיישן גדול יותר- איכות התמונה משתפרת אך עומק השדה נהיה רדוד- קריטי לצילום מאקרו, בו אנו רוצים בדרך כלל עומק שדה גדול). 
4. אפשרות לצילום קבצי RAW (פורמט המאפשר לנו הגעה לאיכויות פלט גבוהות יותר וצבעים טובים יותר אך לאחר הצילום דורש עבודה על כל תמונה והמרה לפורמט JPG המוכר). 
5. עדשה המאפשרת זווית ראיה כמה שיותר רחבה (מתחת למים טווחי העבודה קצרים מאוד ועל מנת לצלם את שותפנו לצלילה למשל בצורה ברורה- כדאי שנהיה במרחק של עד שני מטר ממנו). 
6. יכולת עבודה טובה במאקרו (יש להתייחס לעוצמת ההגדלה המתקבלת ולא למרחק העבודה בס"מ). 
7. יכולת הפעלת מבזק (פלאש) חיצוני: או ע"י המבזק המובנה של המצלמה, או ע"י נעל חמה (Hot-shoe) במצלמה (מצריך מארז המאפשר חיבור חוטי של מבזק). 
8. מצלמה המאפשרת שליטה ידנית בכל הפרמטרים של החשיפה (צמצם, תריס, רגישות) ומארז המאפשר גישה נוחה לכפתורים אלו. 
9. מארז המאפשר גישה לכל או לרוב כפתורי המצלמה ונוחות תפעול סבירה.

כמובן שבחיים צריך לעשות פשרות ואין הבטחה שהמצלמה שמתאימה לנו מבחינה תקציבית או שמצאנו מתאימה לצרכינו בפרמטרים מסויימים, תמלא אחר כל משאלות ליבנו. אתן דוגמא קצרה לכך.

נניח שהחלטנו שאנו רוצים לרכוש מצלמה קומפקטית מתקדמת שתהיה נוחה להכנסה בכיס המאזן או תלויה על היד בצלילה אבל תיתן איכות תמונה מצויינת ואשר תקיים את כל התכונות שהוזכרו ברשימה. לשם הדוגמא, ניקח את מצלמת קאנון מדגם G12 הנחשבת למלכה של המצלמות הקומפקטיות המתקדמות.

בעודנו בודקים מארזים למצלמה, אנו מגלים שקאנון מייצרים מארז קטן ונוח למצלמה אך להפתעתנו הרבה, נחשפים לעובדה שהוא אינו מאפשר שליטה ידנית בנתוני החשיפה של המצלמה. לאחר בירור עם אדם שיש ברשותו את המארז, אנו מגלים שאפשר לשחק עם החשיפה אך בצורה מאוד לא אינטואיטיבית ונוחה. היות וזה פרמטר מפתח לצילום תת ימי אנו מאוכזבים וזונחים את המארז.

ממשיכים בחיפוש ונוחתים על מארז של חברת איקלייט המיובא ע"י דוגית לארץ (כן, יבואן זה גם דבר חשוב למימוש אחריות, שירות, תיקונים ומעבדה). המארז גדול ומרשים ומספק שליטה על כל הכפתורים ויש לו חיבור חוטי לנעל חמה (Hot-shoe) לפלאש חיצוני.